על מנת להשתמש נכונה במערכת החיפוש של האתר, ולהבין בצורה הטובה ביותר את תוצאותיו, אנו ממליצים למשתמש לקרוא את דף ה"טיפים לחיפוש" כולו.

חיפוש על-פי שם אתר
שמות האתרים מאורגנים בסדר אלפביתי ברשימות החיפוש. בחר את האות הראשונה של שם האתר ברשימה הימנית, ואז חפש ברשימה שמשמאל את האתר בו אתה מעוניין.
• על פי כלל, המילים הבאות יופיעו לאחר שם האתר עצמו: תל, חירבת (ח'), חרבת (ח.), חרבות (ח.), עין, עיון, עינות, ואדי, נחל, הר, ג'בל, קצר, מצד, מבצר, קלעת, קסטל, מערת, מע'ארת, מערות, מע'ר, גבעת, מנזר, דיר, תלול, תולילת, תלוליות, רחוב לדוגמה, חפש חצור, תל ולא תל חצור.
* שים לב כי לכלל זה ישנם יוצאים מן הכלל: כאשר המילה המקדימה הינה חלק מן השם עצמו, או מוכרת כחלק ממנו, השם יופיע במלואו כמו למשל בשמות תל-חי, עין-כרם או חרבות שבטה.
• בתעתיק מערבית לעברית דבקנו בחוקי התעתיק של האקדמיה ללשון עברית. תווית הידוע "אל-" תופיע בסופו של שם האתר. לדוגמה, חפש קאד'י, תל אל- ולא תל אל-קאד'י. כאשר בשם הערבי תווית הידוע "אל-" נמצאת באמצע השם, ולפני אות שמש, ה-ל' הושמטה. לדוגמה, חפש דיר א־שריף, ח', ולא דיר אל-שריף, ח'.
• למרבית האתרים בישראל (ובמזרח-התיכון כולו) ישנם שמות רבים בעברית, ערבית ולטינית. על מנת לפשט ולהקל על החיפוש באתר עשינו מאמצים לכלול את כל השמות של כל אתר ואתר במנוע החיפוש. כך חיפוש של השמות הר-ברניקי, קעקייה, קצר בינת אל-מליק, או קצרה ד'טבריה, יוביל תמיד לאותם תיקי ארכיון, שכן כל אלו הם שמותיו השונים של אותו אתר.
• אתרים רבים בארץ חולקים את אותו השם. על מנת להבדיל בין כמה אתרים בעלי שם זהה, המחוז בו נמצא האתר נוסף בסוגריים לצד שמו. לדוגמה: באר-שבע (מחוז חיפה) ובאר-שבע (מחוז באר-שבע) הם שני אתרים בעלי אותו שם, אחד נמצא במחוז חיפה והשני במחוז באר-שבע.

חיפוש על-פי מחוזות
חיפוש על פי מחוזות מאפשר למשתמש לסנן את רשימת החיפוש רק לאתרים הנמצאים במחוז מסוים. כאשר תבחר במחוז מסוים מן הרשימה הימנית, ברשימה השמאלית יוצגו רק אתרים הנמצאים באותו המחוז, מסודרים באופן אלפביתי. שים לב כי המחוזות ברשימת החיפוש הינם מחוזות תקופת המנדט הבריטי ולא המחוזות הנהוגים כיום.

חיפוש על-פי פרויקטים
בחירה באופציית החיפוש על-פי פרויקטים פותחת רשימה של קטגוריות אשר כל אחת מהן מאגדת בתוכה מספר תיקי ארכיון בעלי נושא משותף, שאינו קשור באופן ישיר לאתר מסוים או לעניין ארכיאולוגי במהותו. בחירה של אחת מן הקטגוריות ברשימת הפרויקטים תציג את התיקים המאוגדים בקטגוריה.
רשימת הפרויקטים הקיימים:
תיקי האגודה למען ירושלים: האגודה למען ירושלים נוסדה ב-1918 במטרה לפתח את העיר תוך שימור חלקיה ההיסטוריים והעתיקים. האגודה פעלה בעיקר בין 1918 ל-1922.
תיקי מחוזות, תת-מחוזות ותיקים אזוריים: תיקים אלו עוסקים באתרים ארכיאולוגיים, כפרים ועיירות במבט רחב, ובדרך כלל כוללים מידע על מספר אתרים בתוך אזור או מחוז.
תיקי ועדות תכנון עירוני: תיקים אלו עוסקים בתכנון עירוני של כפרים, עיירות וערים, אישורי בנייה ושאלות בעלות על הקרקע.
תיקי ועדות תכנון מחוזי: תיקים אלו עוסקים בתכנון איזורי, אישורי בנייה ושאלות בעלות על הקרקע. סקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל: מפות, תכניות ושרטוטים של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF).
תיקי חפירות העפל: ב-1922 יזם אגף העתיקות בשיתוף עם הנציב העליון מאמץ בינלאומי לחשיפת עיר דוד והעפל. קטגוריה זו מאגדת את כל תיקי חפירות העפל.
תיקי סקר וחפירות בדיקה: בקטגוריה זו מאוגדים תיקי סקר וחפירות בדיקה שנעשו באזורים שונים בארץ אשר לא ניתן לסווגם תחת אתר ארכיאולוגי מסוים. קטגוריות נוספות יתווספו בעתיד

חיפוש על פי מספר ATQ או SRF
כל תיק בארכיון המדעי של אגף העתיקות המנדטורי הוא תיק אדמיניסטרטיבי (ATQ) או תיק מדעי (SRF). לכל אתר שהיה ידוע בתקופת המנדט ישנה רשומה בתיק מדעי, ויתכן ויש לו גם תיק אדמיניסטרטיבי אחד או יותר. אם ידוע לך מספר הזיהוי של תיק ה-SRF או תיק ה-ATQ אותו אתה מחפש, תוכל פשוט להקלידו בתיבת החיפוש המתאימה.
• תיקי הארכיון המדעיים (SRF) כוללים רשומות של אתרים רבים המסודרות בתוך התיק בסדר אלפביתי. לכן חיפוש תיק SRF באמצעות מספר הזיהוי שלו יפיק תוצאות רבות. כל תוצאה היא רשומה של אתר מסוים, אך הן כולן מתוך אותו תיק מדעי.
• לעיתים תיק אדמיניסטרטיבי או תיק מדעי עוסק ביותר מאתר ארכיאולוגי אחד, ולכן היה עלינו לסווג את אותו תיק למספר אתרים הנידונים בו. כתוצאה מכך, כאשר מתבצע חיפוש של תיקים אלו על פי מספר הזיהוי שלהם, הם יופיעו יותר מפעם אחת בתוצאת החיפוש.

חיפוש במפה
לחיצה על כל נקודה במפה תציג את התיקים הקשורים לאתר.
• מיקומם הגאוגרפי של אתרים בימי המנדט תועד על ידי ציון הצטלבות קווי אורך ורוחב היוצרת את הפינה הדרום-מערבית של ריבוע ששיטחו קמ"ר אחד. האתר עצמו נמצא בתוך אותו ריבוע. אחד מחסרונותיה של שיטה זו הוא מצב בו ישנם מספר אתרים באותו תא שטח – הם כולם יהיו בעלי אותו ציון גיאוגרפי. ב-1944 שיטת הרישום השתנתה מעט, ובמקום לרשום את הקואורדינטות של הפינה הדרום מערבית של הריבוע, נרשמה ההצטלבות הקרובה ביותר אל האתר עצמו.
• מערכת רשת הקואורדינטות אשר שימשה בימי המנדט היתה רשת ישראל הישנה (ICS). הרשת המשמשת את רשות העתיקות היום היא רשת ישראל החדשה (ITM).
• לא רק מערכת הקואורדינטות השתנתה מאז ימי המנדט, אלא גם שיטת רישומם הגיאוגרפי של אתרים. הנקודות המייצגות אתרים על המפה מופיעות על פי הרשום בהכרזת האתר הישראלית ולא המנדטורית. בהכרזה של כל אתר ארכיאולוגי רשומות קואורדינטות של שתי פינות מנוגדות היוצרות מלבן המגדיר את גבולות ההכרזה. הנקודה המופיעה על המפה הינה מרכזו של אותו מלבן, ולכן היא לא תמיד נמצאת בדיוק על מרכזו הגיאוגרפי של האתר הארכיאולוגי עצמו אלא בסמוך אליו.

קריאת תוצאות החיפוש
לאחר לחיצה על כפתור "חפש" תופיע רשימת תוצאות בהתאם לצורת החיפוש שהפעלת. כל רשומה מוצגת ככותרת תיק, סיווגו כתיק SRF או ATQ, ומספר הזיהוי שלו. לעיתים כותרות התיקים אינן תואמות במדויק לשם האתר אותו חיפשת. זאת משום ששמות שונים היו בשימוש לאותו אתר, או משום שאתרים שונים נידונים באותו תיק. לחיצה על רשומה תפתח את קבצי הטקסט, התמונות השרטוטים והמפות המצויים בתיק הארכיוני. דף הכותרת של התיק תמיד מופיע ראשון. על דף הכותרת של תיק ATQ (לרוב בגוון אדום או צהבהב) לעיתים נכתבו התאריכים בהם היה התיק בשימוש, אם כי אין הם תמיד מדויקים. לעתים תופיע על דף הכותרת הפניה לתיק ATQ אחר העוסק באותו אתר או נושא. תוכל למצוא את התיק הנוסף ברשימת התוצאות או לחפשו באמצעות אופציית ה"חיפוש על פי מספר ATQ". דף הכותרת של רשומות תיקי SRF (תמיד בצבע צהבהב) מציג את שם האתר, המחוז המנדטורי אליו הוא משתייך, הרישום הגיאוגרפי של האתר, דרכי ההגעה אליו, מקורות המים שלו, תקופות קרמיות מן האתר, ולעיתים קרובות אף מספר התיק אדמיניסטרטיבי ATQ שלו. תוכל למצוא את התיק הנוסף ברשימת התוצאות או לחפשו באמצעות אופציית ה"חיפוש על פי מספר ATQ".